יחידת מידה לטמפרטורה תשחץ / תשבץ

פתרון של 6 אותיות:

צלזיוס, קלווין

פתרון של 7 אותיות:

פרנהייט

כשמדובר במדידת טמפרטורה, קיימות מספר יחידות מידה מרכזיות, שכל אחת מהן משמשת לאותה מטרה – למדוד חום או קור – אך מסמלת סקאלות שונות שנוצרו על ידי מדענים שונים. יחידות המידה העיקריות המשמשות למדידת טמפרטורה הן צלזיוס, קלווין ופרנהייט. כל אחת מהן נפוצה באזורים ובשימושים שונים, כאשר צלזיוס נפוצה במדינות רבות ברחבי העולם, פרנהייט משמשת בעיקר בארצות הברית, וקלווין משמשת בעיקר בתחום המדע.

הבנת ההבדלים בין שלוש היחידות עוזרת לבצע המרות ביניהן ולהבין את סקאלת הטמפרטורה השונה במגוון הקשרים. להלן הסבר על כל אחת מיחידות מידה אלו.

1. צלזיוס (Celsius) – סקאלת צלזיוס (°C) מבוססת על נקודת קיפאון של מים באפס מעלות ונקודת רתיחה ב-100 מעלות בלחץ אטמוספרי. יחידה זו נפוצה מאוד לשימוש במדינות רבות, והיא נוחה לשימוש יומיומי מאחר שהיא מקנה יחס ישיר לתופעות כמו קיפאון ורתיחה.
2. קלווין (Kelvin) – קלווין (K) היא יחידת המידה הבינלאומית (SI) לטמפרטורה במדע, והיא מבוססת על הסקאלה של צלזיוס, אך עם נקודת התחלה שונה: האפס המוחלט (0 קלווין) הוא הטמפרטורה הנמוכה ביותר האפשרית בטבע, שבה תנועה מולקולרית נעצרת כמעט לחלוטין. כל עלייה של 1 קלווין שווה לעלייה של מעלה אחת צלזיוס, אך הסקאלה מתחילה מ-0 קלווין במקום מ-0 צלזיוס.
3. פרנהייט (Fahrenheit) – סקאלת פרנהייט (°F) הומצאה על ידי דניאל פרנהייט ומשמשת בעיקר בארצות הברית. על פי סקאלה זו, נקודת הקיפאון של מים היא 32 מעלות, ונקודת הרתיחה היא 212 מעלות. פרנהייט מתאימה למדידת טמפרטורות בסביבה יומיומית, ומציעה סולם יותר מפורט עבור מדידות טמפרטורה.

השימוש ביחידות שונות במדינות שונות מצריך לעיתים המרה ביניהן, במיוחד בתקשורת מדעית או כאשר משתמשים בטמפרטורה בתעשיות גלובליות.